פסק-דין בתיק ת"א 2013/01

1.         התובעים 1 ו-2 הם אחים לבית משפחת מנסור, הטוענים כי לאחיהם - אחמד מוחמד עבדאללה מנסור, אשר הינו " נפקד" כהגדרת חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 (להלן: " אחי התובעים" או " הנפקד") - זכויות קנייניות ב-3/8 מחלקה 35 בגוש 7765 בכפר טירה (להלן: " המקרקעין" ו" החלקה", בהתאמה).

מחמת היותו של האח בגדר נפקד, זכויות אלו אמורות להיות מוקנות כיום לתובעים 3 ו-4 -     שהם גופים שלטוניים, אשר צורפו להליך (תחילה כנתבעים פורמאליים, ובהמשך כתובעים).

הנתבעים, בני משפחת מטר (קדארה), שכניהם של התובעים 1 ו-2, רשומים כבעלי המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) נתניה - והם מכחישים כי לאחי התובעים זכויות במקרקעין.

יוער כי קודם להגשת תובענה זו התנהל בבית משפט השלום בכפר-סבא ת"א 2574/94, בו ביקשו התובעים - הם הנתבעים כאן - בין היתר את סילוק ידם מהמקרקעין של חמישה נתבעים - התובעים 1 ו-2 כאן, עיזבון הנפקד (אחיהם של התובעים 1 ו-2 כאן), מינהל מקרקעי ישראל ופאטמה עבדאללה מטר. בתובענה זו זכו הבעלים בצו לסילוק יד, בשל היותם רשומים כבעלי המקרקעין, אך ביצועו של הצו עוכב (לתקופה קצובה) מחמת המחלוקת בשאלת הבעלות במקרקעין - אותה שאלה המוטלת לפתחו של בית משפט זה כעת.

רקע עובדתי

2.         הצדדים חלוקים ביניהם ביחס להשתלשלות האירועים הקודמת להגשת התביעה.

גרסת התובעים

3.         וזו גרסת התובעים להשתלשלות האירועים הקודמת להגשת התובענה -

א.      בתאריך 1 אפריל 1948 מכר אביהם של הנתבעים - מוחמד עבדאללה יוסף קדארה - את המקרקעין לאחי התובעים, לפי הסכם מכר (נספח ת/2 לכתב התביעה).

ב.      מאותה עת מחזיקה ומעבדת משפחת התובעים, לרבות התובעים עצמם, את המקרקעין.

ג.        המכר הנ"ל נרשם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) טול כרם, אז בשטח ממלכת ירדן, ביום 22 ינואר 1949 (נספח ת/3 לכתב התביעה).

ד.      מחמת שהותו בממלכת ירדן, הפך אחי התובעים ל"נפקד" החל מהיום בו עבר כפר טירה לשלטון ישראלי (17 מאי 1949, כפי שהוסכם בין הצדדים). לפיכך, זכויותיו במקרקעין אמורות להיות מוקנות לפי הדין לתובעים 3 ו-4.

ה.      מחמת שהתובעים 3 ו-4 לא היו מודעים לרישום המכר אותה עת, וכך היו הדברים לפחות עד לאחר כיבוש טול כרם במלחמת ששת הימים בשנת 1967, נשאר אבי הנתבעים רשום כבעלים של המקרקעין.

ו.        הנתבעים רשומים כבעלי המקרקעין מיום 24 פברואר 1994, מכוח ירושת אביהם - שנפטר בתחילת שנות ה-50'.

ז.       הרישום הנ"ל נעשה רק לאחר שהנתבעים גילו כי המקרקעין לא רשומים על שם משפחת התובעים. גילוי זה בא בעקבות בדיקות שנעשו לשם מימוש כוונתה של דודתם של הנתבעים - פטמה קדארה - לבנות על חלק אחר בחלקה, המצוי בבעלותה.

גרסת הנתבעים

4.         לנתבעים גרסא אחרת להשתלשלות האירועים בין הצדדים: הם מכחישים את עצם קיומו של המכר ואת הנסיבות בעקבותיהן נעשה הרישום, ומנגד הם חוזרים ומדגישים כי נרשמו כדין כבעלי המקרקעין.

טענות הצדדים

טענות התובעים

5.         ואלה עיקרי טענות התובעים:

א.      להסכם המכר ושטרי הרישום שנחתמו בעקבותיו (ת/2 ו-ת/3 לכתב התביעה) תוקף משפטי מחייב. יש להעדיף רישום זכויות במקרקעין לפי מסמכים מקוריים אלה על הרישום הנוכחי.

ב.      בנוסף - אביהם של הנתבעים היווה "נאמן קונסטרוקטיבי" של אחי התובעים לעניין המקרקעין (כהגדרת מונח זה בע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נ"ז (5), 49, להלן: " פרשת צימבלר"). הנתבעים - יורשיו - מהווים חליפיו לעניין זה. נאמנות זו חייבה בעבר את העברת רישום המקרקעין על שם הנפקד, ומחייבת כיום את העברת הרישום לתובע 3.

טענות הנתבעים

6.         ואלה עיקרי טענות הנתבעים: